<h1>אהל מועד שער השבת דרך ו'</h1>
<h2>דף לה.</h2>
יש סתירה בכלים שהיא מותרת כחותמות שבכלים שמתיר ומפקע וחותך ושבירת חבית לאכול ממנו גרוגרות בד"א בקשור של חבלים וכיוצא בהם אבל פותחת של עץ או של מתכת אסור לשבר ולהפקיע וכן נראה בפ' בכל מערבין [ל"ה ע"א].
<h2>דף קא.</h2>
חבילות של קוצים שהתקינן לפרצה בחצר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהם. דלת של אלמנה שהיא של נסרים שאינן מחוברים יפה בבריחים קטנים שקובעים בתוכם כמו שעושים בשאר דלתות הואיל ואינה נגררת אין נועלין בה בשבת.
<h2>דף קב.</h2>
כל מקום שיש בו אהל טפח מבערב ולמחר פושטו ומותחו יותר אינו אלא תוספת ומותר. בהמוצא תפילין הנהו דכרי דהוו בי רב הונא דביממ' בעו טולא ובליליא בעו אוירא א"ל רב זיל כרוך בודיא ושייר בה טפח ולמחר פשטיה דמוסיף על אהל עראי הוא ומותר.
כילה שיש בגגה או בסמוך לגגה בפחות מג' טפחים לא יעשה ואם עשה חייב חטאת דאהל קבוע הויא ולדעת רש"י פטור אבל אסור שאהל עראי הוא ואין בשום דבר משום עשיית אהל אא"כ יש לו דפנות וצריך לחלל. מטה של חבלים אם אין בין חבל לחבל שלשה מותר לתת עליהם הבגדים שאז אומרים בה לבוד וכבר נעשה האהל. טלית כפולה לא יעשה פי' לשטוח טלית על יתדות לישן תחתיה לא יעשה ואם אין בפחות מג' סמוך לגגה טפח וכרך עליה מבע"י חוט או משיחה הנתונה על הנס מבעוד יום מותר (לעשכה) [למשכה] בשבת שמוסיף על אהל עראי הוא ומותר כמו שיתבאר. כילת חתנים הואיל והיא מתוקנת לכך אם אין בגגה בפחות משלשה סמוך לגגה טפח אע"פ שלא נכרך עליה חוט או משיחה מבעוד יום מותר לנטותה ולפרקה בשבת והוא דלא נחתא מפוריא טפח כך נראו ראשי שמועות אלו לדעת הגאון ר"י ומדברי הרש"י ולהוסיף על אהל עראי בשבת מותר אפי' לכתחילה, מסך שכנגד הפתח מותר לנטותו. הכובע שהוא מהודק על הראש וקשה ועושה אהל על פניו אסור לפי גירסת הר"מ.
<h2>דף קב:</h2>
ציר התחתון של דלת שידה תיבה ומגדל מותר לדחוק אותו כדי לחזור למקומה והעליון אסור שדרך הוא לתקעו ויש לגזור שמא יתקע.
<h2>דף קד.</h2>
והשמעת קול בשבת אם היו לשיר אסור ויש אוסרין אפי' אינו לשיר ועוד יתבאר דין זה בנ"ד מדרך י"א.
